<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלות הפסח ושאר המועדות סימן ה'</h1>
<h2>דף י.</h2>
ואח"כ קורין את ההלל ודין קריאתו במועדות כך הוא א"ר שמעון בן יהוצדק י"ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן ח' ימי החג וח' ימי חנוכה ויום א' של פסח ויום א' של עצרת ובגולה כ"א יום ואלו הן ב' ימים של פסח וב' ימים של שבועות וט' ימים של סוכות וח' ימי חנוכה ומברכין לפניו לגמור את ההלל ופירשו הראשוני' מדאמר ר' שמעון שכיון שבטלו הקרבנות צבור ויחיד שוין בהלל וכשם שהצבור גומרין כך היחיד גומר וכנגדן יש כ"א יום שקורין אותו בדלוג ומברכין עליו לקרוא את ההלל ודוק. וצ"ע למה אין קורין אותו בלי דלוג בימים אחרונים של פסח כמו בימים ראשונים מפסח עצמו ומה בין אלו לחג הסכות שקורין אותו בלי דלוג כל הימים ויש נותנים טעם בדבר לפי שפסח כל הימי' שוין בקרבנותיהם ולפיכ' אין מברכין אלא על יום ראשון ושני לפי שהוא ספק ראשון אבל בשביעי אע"פי שהוא קדש מפני שהוטבע פרעה וכל חילו בו ביום על דרך שאמרו ז"ל מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני ולפיכך קורין אותו בדילוג כ"מ אבל בחג שכל יום ויום חלוק בקרבנות מברכין על כל אחד ואחד שאין יום זה דומה לשעבר. ויש נותנים טעם אחר כיון דחג המצות לית ביה חובת מצה רק לילה ראשונה ושניה מספק ואין מברכין על אכילת מצה רק לילה ראשונה ושניה לפי שבשאר הימים אפשר לו בפת אורז ודוחן וכיוצא בהן לפי' אין מברכין על ההלל אלא ב' ימים הראשונים שהם חובת מצה שהיא עיקר מצות היום אבל בחג שכל ז' הימים צריך שישב בסוכה ויברך לישב בסוכה בכל עת שיכנס לישב בה בדין הוא שיברך על ההלל ויגמור אותו בכל יום ובשמיני של חג ג"כ שהוא רגל בפני עצמו כמו שנבאר בע"ה. וכן בשמונת ימי חנוכה ראוי לברך על הימים ולגמור לפי שבכל יום היה הנס הולך וחזק ובכל אלה כ"א שאמרנו מברכין בא"י אמ"ה אקב"ו לגמור את ההלל וי"א לקרוא אף בימים שגומרים אותו. וטעמא דהכי אמרינן בברכות פרק שלשה שאכלו רבא אקלע לההוא אתרא חזנהו דמדלגי דלוגי אמר מנהגא הוא ואם איתא דמברכין כשגומרין לגמור היה לו להבין בתחלה כשמברכין לקרוא דמדלגי אלא ש"מ דמברכין לקרות אף כשגומרין אותו והר"ם נ"ע היה נוהג ג"כ לקרות אף כשגומרין אותו לפי שאם היה מברך לגמור והיה מחסר תיבה א' או אפי' אות א' היה מברך ברכה לבטלה. והר"פ ז"ל כתב מינו נהגו העולם לברך לגמור כיון שגומרין אותו ומתחיל הללויה. בצאת ישראל. לא לנו. ה' זכרנו. אהבתי. מה אשיב. הללו את ה'. הודו. מן המצר וצריך להתיז ס' של חסדו כי היכי דלא לישתמע חדדו פי' חד אחד דו שנים כמו טב למיתב טן דו כ"מ בשם ירושלמי.
